1975
הגביע הראשון
מהתבוסה ברבע הגמר עד לזכיה
סיבוב ח - מדיחים את מחזיקת הגביע
המשחק הראשון בדרך לגביע, הפגיש את הפועל כפר סבא ב-8.10.74 עם הפועל חיפה, שגברה עליה משער יחיד של יצחק שום. האחרונה, עד לאותו משחק הייתה מחזיקת הגביע. בעונה החולפת, גברה בשמינית הגמר על הפועל כפר סבא בצמד משחקים 3:2. צמד השערים של הפועל כפר סבא הובקעו גם הם על ידי יצחק שום.
שמינית גמר - מבקיעים בצרורות
בשמינית הגמר נפגשו למשחק כפול מועדוני הכדורגל של הפועל כפר סבא והפועל רמת גן. במשחק הראשון שהתקיים ב-11.3 במגרש המכתב, הבקיעה כפר סבא 3 שערים, מרגליהם של פוגל, שום ושער עצמי של וילקומירסקי, וספגה צמד. במשחק הגומלין ב- 29.3 כבש לעיני הקהל הביתי פוגל שלושער, ושום הוסיף אחד. כשהפועל רמת גן פורצת את ההגנה הכפר סבאית, פעם אחת. 7-3 בסיכום שני המשחקים.
רבע גמר - צמוד צמוד
בעונת 1974-75, הקבוצה פתחה את הליגה בצורה מצויינת. בתום השליש הראשון התבססה במקום השני, וכיוונה הכי גבוה שאפשר. מנהל הקבוצה לויטה הצהיר במהלך מחנה אימונים בצפון תל אביב "אנו הולכים לאליפות, יש לנו החומר לכך". ההמשך היה פחות מבטיח. לא פחות מחמישה הפסדים רצופים, שהאחרון בהם, היה במשחק הביתי בשלב רבע הגמר הגביע מול הפועל ירושלים, ב- 2.4.75. במשחק הובס המועדון במשחק בית 1-3, כשאלמוג כובש את השער היחיד, בכדור מסובב ישירות מהקרן.
משחק הגומלין נערך במגרש ימק"א הירושלמי מול 5000 צופים. לכאורה, הסיכויים היו נגדנו. אך לקראת המשחק, מאמן הקבוצה שלמה שרף שינה דרמטית את ההרכב. שחקני הפועל ירושלים מצידם, תרמו ביחסם למשחק, כאשר בזמן החימום הסתובבו יחפים וחילקו כרטיסים. צמד שערים של פוס ואביגדור שלח את המועדונים לבעיטות הכרעה מהנקודה הלבנה. הדיווח ברדיו על תוצאת המשחק בתום 90 הדקות, הוביל למגרש כ-3000 אוהדי ביתר ירושלים, שהגיעו לתמוך בקבוצה מהשרון.
עם פתיחת דו קרב הפנדלים, פוגל בעט ראשון פנדל אדיר שפגע בקורה ונכנס לשער. אזולאי השווה את התוצאה. אלמוג כבש את השני לכפר סבא, בעוד שמהטבי פגע בקורה והחמיץ. מרצ'ינסקי הטעה את לוין, השוער הירושלמי והעלה את כפר סבא ל 3:1. אלי לוי הירושלמי ניסה לצמצם אך שוורץ הדף את הבעיטה. בן אריה החמיץ את בעיטה שלו, והתוצאה נשארה ללא שינוי. בראשי הצליח לצמצם את התוצאה, אך איינשטיין כבש את הפנדל הרביעי. הדרך לחצי הגמר נסללה.
חצי הגמר - ההצגה של נוסובסקי
משחק חצי הגמר התקיים ב23.4 בבלומפילד, לעיני 19,000 צופים. זו הייתה הצגה כפולה במשחק הראשון שיחקה ביתר ירושלים מול הפועל חדרה ובמשחק השני, הפועל כפר סבא פגשה את הפועל תל אביב.
המשחק עצמו הסתיים ללא שערים. למרות שהייתה עדיפה, התקשתה כפר סבא לייצר מצבי הבקעה. בעיקר בשל תקופה לא טובה של יצחק שום. ישראל פוגל ניסה לקחת את המושכות. פעם אחת ניסה להקפיץ כדור מעל השוער בעזרת ידו, ובדקה ה-103 כמעט והכריע את המשחק עם כדור אדיר למשקוף של אריה בז'רנו.
הקבוצות עברו להארכה בבעיטות הכרעה מנקודת העונשין. בשער הקבוצה עמד יאיר נוסובסקי, אחד מהשחקנים הותיקים בליגה, כמעט בן 38.
השעה הייתה כמעט חצות. בז'ראנו הדף פנדל של דורי אלמוג, ופייגנבוים הכניע את נוסובוסקי. בהמשך נעל נוסובסקי לחלוטין את השער. פנדל ראשון מוצלח של פוגל ובעקבותיו בעיטות מוצלחות של פוס ומרצ'נסקי, שלחו אותנו לגמר גביע המדינה. היריבה שחיכתה לנו, היא ביתר ירושלים שגברה במשחק המוקדם 2-1 על הפועל חדרה.
יש גביע!
יום רביעי, ה – 14.5.1975 היה יום חג בכפר סבא. משחק הגמר הראשון אי פעם של המועדון הירוק מהשרון. מולה התייצבה ביתר ירושלים, שגם לה היה זה גמר ראשון. לקראת המשחק, הקבוצה יצאה למחנה אימון בשפיים. מור, שחקן הקבוצה ומלטש יהלומים בן 24 הבטיח באימון שיבקיע שער בגמר בדקה ה-14.
משחק הגמר נערך באיצטדיון בלומפילד לעיני 19000 צופים. שתי דקות מהפתיחה, הגביה ארצי בן יעקב הביתרי כדור עונשין מימין, נוסובסקי השמיטו הישר לרגליו של דני נוימן. הבעיטה העיפה את הכדור ליציעים. בדקה ה-14, נשרקה עברה לאחר שפוס הכפר סבאי הוכשל סמוך לדגל הקרן הימני. מרצ'ינסקי הגביה את הכדור למרכז הרחבה. לכאורה כדור קל. אך הכדור נהדף היישר לרגליו של מור. האחרון לא התבלבל, שמר על קור רוח ובעט מקרוב פנימה. ארבע דקות מאוחר יותר, פוגל הגיע לעימות ישיר מול סורינוב ונעץ את הכדור בעמוד השער.
במחצית השניה, מאמן הקבוצה, שלמה שרף, הכניס את בן אריה במקום אלמוג, על מנת לחזק את ההגנה. המטרה הייתה לעצור את ההתקפה הביתרית. המהלך הצליח, וההתקפה הביתרים נפלה בנבדל פעם אחר פעם. אבל, השחקנים שלנו, התחילו לבזבז זמן בשלל תרגילים, כשהם ננזפים על ידי שופט המשחק, משה אשכנזי. כולם היו משוכנעים שהמשחק גמור. אוהדים רבים ביציעים, החלו להתמתח ולהתארגן ליציאה. אך בדקה ה-80, דני נוימן הירושלמי. זה שהחמיץ במול שער חשוף בתחילת המשחק. פרץ על קו הרוחב, ומסר כדור לרגליו של אברהמי, שבעט כדור מדוייק לפינת השער. נוסובסקי זינק והדף את הכדור לכיוונו של הבית"רי דוד ישי, שהסיט את הכדור שמאלה. אל הכדור הגיע דוד שריקי, שנעץ את הכדור ברשת. שיוויון.
לפתע משחק הגמר התעורר לחיים.
למרות עידוד מסיבי של הקהל הירושלמי, והתעוררות קבוצתו. המועדון מהשרון התאושש מהר, ולא נשבר מוראלית. כעבור ארבע דקות, בדקה ה-84 נקבע כדור קרן כפר סבאי. לאחר שהוגבה לרחבה, הורחק על ידי לוריא והגיע לשום, שהתמהמה ואיבד את הכדור להגנת ביתר ירושלים. הכדור המורחק הגיע לרגלי יורם מור, שהניף רגל ושלח את הכדור לרשתו של סורינוב. הקבוצה הירושלמית נשברה והפסיקה לשחק. בדקה ה-87 שלוש דקות מהשער השני, יצחק שום, במבצע אישי מרהיב ביופיו שלח את הקבוצה לחגוג את הזכיה בגביע הראשון.
סיפור מחדר ההלבשה
כקבוצת הפועל, שיחק מועדון הכדורגל בתחילת דרכו באדום לבן. כצבעיה של הסתדרות העובדים הכללית, כמו כל קבוצות הפועל. בעונת 1975 החליטו לגוון ולעבור למדים בצבע ירוק – צהוב, בהשראת הפרדסים הרבים שהיו בעיר. לקראת משחק הגמר המכריע השחקנים קיבלו תלבושת חדשה פסים ירוק-לבן, במקום פרמיה. אותה תלבושות שרואים בתמונות השחור לבן מהגמר. אם הם היו מפסידים הם היו משלמים על התלבושות בעצמם. אחרי העונה המוצלחת החליטו במועדון שהצבע החדש מביא מזל, ואימצו אותו כצבע הרשמי.
המרכיב הסודי לזכיה
כמה ימים לפני משחק הגמר, שחקני בית"ר ירושלים הלכו לכותל המערבי. שחקני הפועל כפר סבא ארגנו משלחת שחקנים ומנהלים ונסעו לבני ברק, לביתו של האדמו"ר מויזניץ כדי לקבל את ברכתו. כנהוג בחצרות אדמו"רים מסרה לו המשלחת פתק ובו בקשה לברכה לזכיה בגביע. האדמו"ר לא הבין במה מדובר, ובכדי להפטר מהם, ענה ביידיש ' נו טוב שיהיה גביע'.
אחרי שיצאה המשלחת, סיפר האדמו"ר לגבאי שלו 'היו כאן אנשים משונים…למרות זאת הם מתעניינים בשיעור על הגביע…אני לא הבנתי אם הם התכוונו לשיעור הגביע של ה'חזון איש' או של הרב אברהם חיים נאה ז"ל…'
שיר הגביע של הפועל כפר סבא - ציפי שביט
כשבועיים לאחר הזכיה נערך בקולנוע עמל של ההסתדרות נשף הגביע. ציפי שביט חיברה ושרה את שיר הגביע, גדי יגיל ואומנים נוספים הופיעו. שחקני הקבוצה שרו גם הם את שיר הזכיה.