יום רביעי, ה – 14.5.1975 היה יום חג בכפר סבא. משחק הגמר הראשון אי פעם של המועדון הירוק מהשרון. מולה התייצבה ביתר ירושלים, שגם לה היה זה גמר ראשון. לקראת המשחק, הקבוצה יצאה למחנה אימון בשפיים. מור, שחקן הקבוצה ומלטש יהלומים בן 24 הבטיח באימון שיבקיע שער בגמר בדקה ה-14.
משחק הגמר נערך באיצטדיון בלומפילד לעיני 19000 צופים. שתי דקות מהפתיחה, הגביה ארצי בן יעקב הביתרי כדור עונשין מימין, נוסובסקי השמיטו הישר לרגליו של דני נוימן. הבעיטה העיפה את הכדור ליציעים. בדקה ה-14, נשרקה עברה לאחר שפוס הכפר סבאי הוכשל סמוך לדגל הקרן הימני. מרצ'ינסקי הגביה את הכדור למרכז הרחבה. לכאורה כדור קל. אך הכדור נהדף היישר לרגליו של מור. האחרון לא התבלבל, שמר על קור רוח ובעט מקרוב פנימה. ארבע דקות מאוחר יותר, פוגל הגיע לעימות ישיר מול סורינוב ונעץ את הכדור בעמוד השער.
במחצית השניה, מאמן הקבוצה, שלמה שרף, הכניס את בן אריה במקום אלמוג, על מנת לחזק את ההגנה. המטרה הייתה לעצור את ההתקפה הביתרית. המהלך הצליח, וההתקפה הביתרים נפלה בנבדל פעם אחר פעם. אבל, השחקנים שלנו, התחילו לבזבז זמן בשלל תרגילים, כשהם ננזפים על ידי שופט המשחק, משה אשכנזי. כולם היו משוכנעים שהמשחק גמור. אוהדים רבים ביציעים, החלו להתמתח ולהתארגן ליציאה. אך בדקה ה-80, דני נוימן הירושלמי. זה שהחמיץ במול שער חשוף בתחילת המשחק. פרץ על קו הרוחב, ומסר כדור לרגליו של אברהמי, שבעט כדור מדוייק לפינת השער. נוסובסקי זינק והדף את הכדור לכיוונו של הבית"רי דוד ישי, שהסיט את הכדור שמאלה. אל הכדור הגיע דוד שריקי, שנעץ את הכדור ברשת. שיוויון.
לפתע משחק הגמר התעורר לחיים.
למרות עידוד מסיבי של הקהל הירושלמי, והתעוררות קבוצתו. המועדון מהשרון התאושש מהר, ולא נשבר מוראלית. כעבור ארבע דקות, בדקה ה-84 נקבע כדור קרן כפר סבאי. לאחר שהוגבה לרחבה, הורחק על ידי לוריא והגיע לשום, שהתמהמה ואיבד את הכדור להגנת ביתר ירושלים. הכדור המורחק הגיע לרגלי יורם מור, שהניף רגל ושלח את הכדור לרשתו של סורינוב. הקבוצה הירושלמית נשברה והפסיקה לשחק. בדקה ה-87 שלוש דקות מהשער השני, יצחק שום, במבצע אישי מרהיב ביופיו שלח את הקבוצה לחגוג את הזכיה בגביע הראשון.