איצטדיוני הפועל כפר סבא
המגרש הראשון 1928 - 1926
קבוצת הכדורגל הראשונה ביישוב, הוקמה ב-1926 נקראה 'כפר סבא', ללא שיוך למרכז ספורט. שחקניה שיחקו בינם לבין עצמם, ולעיתים עם קבוצות במגדיאל ורעננה . אף קבוצה לא הסכימה להתארח אצלם, למעט פעם אחת, כשמכבי אבשלום פתח תקוה, הסכימה להגיע. ככל הנראה מכיוון שכפר סבא הוקמה כמושבת בת של פתח תקוה. לקראת המשחק הכשירו מגרש בשטח חולי, באזור רחובות המפלס – תל חי. הקבוצה פעלה עד 1928 והתפרקה, כשמרבית חבריה הצטרפו ל'הפועל'. הקבוצה המשיכה לשחק עד 1952 במגרש חול בסוף רחוב תל חי.
המגרש השני - עד 1952
אגודת מכבי כפר סבא, נרשמה לליגה ג. כהכנה לליגה היא מצאה מגרש חדש שהיה ממוקם במרכז המושבה, ובעליו לא הסכים לתת אותו לשם בנית המגרש. מהלך זה עורר את אגודת הפועל כפר סבא, שנרשמה גם היא לליגה. לשני המועדונים היו חסרים משאבים להכשיר את המגרש. כך שעיריית כפר סבא הכריחה אותם לעבוד יחדיו. כך יצא ששחקני ואוהדי מכבי והפועל הכשירו יחדיו את המגרש.
מגרש קבוצת הבת
קבוצת הבת הפועל יעקב כפר סבא ע"ש יעקב אופנהיים. קבוצת הבת שימשה למטרות שחקנים שלא מצאו את מקומם בבוגרים של הפועל כפס. אלו הכשירו מגרש על שטח שהוקצה להם ממשפחת אריך מוזס
אצטדיון הפרדסים 1952-1986
בין השנים 1952 – 1986 שיחקה הפועל כפר סבא במגרש הפרדסים ואף זכתה בו באליפות. המגרש שכן ברחוב טשרניחובסקי, מול בית החולים מאיר, ותכולתו הייתה 3,000 מקומות.
המשחק האחרון התקיים ב 18.5.86 מחזור הלפני אחרון של עונת 1985-6, בו הביסה הקבוצה את בית"ר ירושלים 4-0, כשאת השערים כובשים נזהר 53, בוארון 55, וצמד של גדעון סיימון בדקות ה- 64 וה- 66. המשחק הרשמי האחרון, נערך ב 13.9.86 כשבית"ר נתניה התארחה במסגרת גביע הטוטו של עונת 1986-7 לעיני 1000 צופים. לא פחות משישה שערים כבשה הקבוצה, כשאת הראשון בדקה ה-14, והאחרון בדקה ה-90 כובש אלי יאני. בין לבין כבש גדעון סיימון צמד בדקות ה-24 וה-56, איתן רביבו בדקה ה-79 ושער עצמי של מיכה סרוסי בדקה ה-30.
איתן אורטסמן, סיקר עבור עיתון מעריב במשך שנים רבות את הקבוצה. הוא מספר על הקמת המגרש " בהתחלה הקימו יציע של שלוש שורות בטון בצד הדרומי, עם 700 מקומות בערך, והיתר עמדו לאורך הגדרות. לפני שהקימו את החומה השטח גודר באמצעות חבלים ולא היתה בעיה להתפלח. אנשי פלוגת הסדרן הסתובבו ומכרו כרטיסים בחצי לירה. בהמשך הוקמה חומה בצד הצפוני, כי כדורים עפו לשכונת מעוז ואחד הזקנים היה מחרים אותם באופן קבוע. אחרי החומה הוקם יציע בצד הצפוני עם 1200 מקומות, מול השמש. דיווחו פה על 5000-6000 איש, אבל במקרה הטוב היו 3500 בצפיפות של סרדינים. המגרש היה קטן מאוד ואני זוכר שפעם מדדתי את הרחבה בשער המערבי ולא היה בכלל 16 מטרים אלא באיזור 13-14. הקהל הגיע גם מהוד השרון, רעננה והמושבים, ובאו גם בני המשפחות הוותיקות ואנשי מועצת הפועלים. הקבוצה ייצגה את כל הציבור. זה היה מתקן עלוב ביותר, בלי עמדת טלוויזיה ויציע עיתונות, ובחורף הסתתרנו מהגשם כמו פרטיזנים מתחת לשלטי פרסומת ברוחב מטר וחצי, וככה סיקרנו משחק מאחורי הגדר. כשיצחק שום פרש בתחילת שנות השמונים אירגנו לו טקס מיוחד: הוא עלה על עגלה רתומה לסוסים ונופף לקהל המריע".
אוהדים היו מספרים שכאשר היה כדור קרן לכפר סבא -הסדרן היה פותח את השער בגדר כדי שיצחק שום יוכל לקחת תנופה. כמובן שכאשר היו קרנות לקבוצות היריבות -השער נשאר נעול…
אצטדיון לויטה
כבר בשנת 1966 החלו הדיבורים על הצורך בבנית איצטדיון חדש, לקחו עוד כמה שנים עד שהתקבלו האישורים על ידי עיריית כפר סבא. הרבה כוחות מקומיים נרתמו לפתור את בעיית המימון, כדי להוציא לפועל את הקמת האיצטדיון. החל ממנהלי מפעל המים יוסף שרוני שהיה ערב אישית להחזרת ההלוואות לבנקים, וישראל דבורסקי, דרך זאב בלפר מזכיר ההסתדרות, מיכה אלמוג סגן ראש העיר, וכמובן ראש העיר זאב גלר.
רק לאחר עשור, בשנת 1976, החלו להקים את האיצטדיון. בתחילה הוקמו החומות המקיפות את האיצטדיון. בשנת 1979 החלו בבניית היציעים המוכרים לנו כיום. האיצטדיון נפתח חגיגית עם סיום בנייתו ב – 11.10.1986 , בו אירחה הפועל כפר סבא את הפועל תל אביב, במשחק נטול שערים. במשחק הביתי הבא בתאריך 26.10.1986, נכבש שער הבכורה באיצטדיון על ידי מאיר נזהר, בניצחון כפר סבא על מכבי נתניה 2-0. לדברי היסטוריונים שיא הקהל היה לקראת סוף אותה עונה, כשהפועל כפר סבא אירחה את האלופה שבדרך, ביתר ירושלים ב – 18.4.87 והפסידה 2-3. 7000 צופים מילאו את יציעי האיצטדיון, ו-2000 נוספים עמדו על סוללות העפר בצידו המזרחי. במשך שנים המתקן נקרא 'האיצטדיון החדש בכפר סבא'. בשנת 2000 ניתן לו שמו של היור המיתולוגי של הקבוצה – יאיר לויטה .שזכה לשחק כשוער, הן במכבי והן בהפועל כפר סבא.
איתן אורטסמן, עיתונאי מעריב שסיקר את המועדון במשך שנים קלע בדבריו "על האיצטדיון החדש חלמו בעיר כבר משנות השישים, והעבודה נמרחה שנים על שנים מחוסר תקציב. בשנים הראשונות האיצטדיון החדש השפיע לטובה, בעיקר בעונת הגביע עם המאמן הפולני לזארק ב-1990. גם כמות הקהל גדלה באופן טבעי והגיעה ל-7000 צופים ומעלה. לאחר מכן נעשו טעויות והפכנו לקבוצת נדנדה".